האם הזהב משמש כמקלט בטוח בתקופות משבר פיננסי?

בתקופות של משברים פיננסיים, כמו המשבר הכלכלי העולמי של 2008 או תקופות של אינפלציה גבוהה, משקיעים מחפשים נכסים שישמרו על ערכם מול תנודות בשווקים וירידה בכוח הקנייה של מטבעות (מטבעות ממשלתיים כמו דולר, שקל או אירו).

זהב, המכונה לעיתים "המקלט הבטוח", הפך לאחד הנכסים המועדפים במצבים כאלה. הביטוי "הזהב קונה את הכסף" ממחיש כיצד זהב שומר על כוח קנייה גבוה יותר מאשר מטבעות רגילים בתקופות של חוסר יציבות כלכלית.

מאמר זה יבחן מדוע זהב נתפס כהגנה מפני ירידת ערך הכסף, תוך התמקדות במשברים כלכליים ובדינמיקה של שוק הזהב.

זהב כמקלט בטוח: ההיגיון הכלכלי

זהב נחשב לנכס בעל 'ערך פנימי' משום שהוא משאב מוגבל, עמיד, ובעל ביקוש תמידי בתעשיות שונות (תכשיטים, אלקטרוניקה) ובשווקים הפיננסיים. בניגוד למטבעות, שערכם תלוי באמון בממשלות ובבנקים המרכזיים, ערך הזהב אינו מושפע ישירות ממדיניות מוניטרית כמו הדפסת כסף או שינויי ריבית.

בתקופות של אינפלציה גבוהה, כפי שראינו בישראל בשנים 2022-2023 (אינפלציה של כ-5%), או במשברים כמו 2008, כאשר הבנקים המרכזיים הורידו ריביות והזרימו כסף לשווקים, ערך הכסף יורד, והזהב הופך לאטרקטיבי יותר.

לדוגמה, במהלך המשבר של 2008, מחיר הזהב עלה מ-700 דולר לאונקיה ב-2007 ל-1,900 דולר ב-2011, עלייה של כ-170% בתוך ארבע שנים. זאת לעומת שוק המניות, שספג ירידות חדות (למשל, מדד S&P 500 ירד ב-38% ב-2008). הזהב, אם כן, "קונה" כוח קנייה גדול יותר, שכן הוא שומר על ערכו ואף מעלה אותו כאשר מטבעות מאבדים מערכם.

מנגנון ההגנה של הזהב

1. הגנה מפני אינפלציה: כאשר מחירי הסחורות והשירותים עולים, כסף פיאט מאבד מכוח הקנייה שלו. הזהב, לעומת זאת, נוטה לעלות במחיר בתקופות כאלה, מה שמאפשר למשקיעים לשמור על ערך ההון שלהם. לדוגמה, ב-2022, כאשר האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-9.1% (הגבוהה מאז 1981), מחיר הזהב נשאר יציב יחסית סביב 1,800 דולר לאונקיה, בעוד הדולר איבד מערכו הריאלי.
   
   
2. יציבות במשברים: במשברים פיננסיים, כמו קריסת בנקים או חוסר אמון בשווקים, משקיעים נוטים למכור נכסים בסיכון גבוה (מניות, אג"ח תאגידי) ולפנות לנכסים בטוחים כמו זהב או אג"ח ממשלתיות. ב-2008, כאשר בנק ליהמן ברדרס קרס, הזהב הפך למטרה מרכזית עבור משקיעים שחיפשו יציבות.
   
   
3. גיוון תיק ההשקעות: זהב נחשב לנכס בעל מתאם נמוך עם שוקי המניות והאג"ח, כלומר הוא לא בהכרח נע באותו כיוון כמו נכסים אחרים. על פי מחקר של ה-World Gold Council, תוספת של 5%-10% זהב בתיק השקעות יכולה להפחית את התנודתיות ולשפר את התשואה המותאמת לסיכון.

השקעה בזהב בישראל: אפשרויות ואתגרים

בישראל, משקיעים יכולים להשקיע בזהב דרך מספר ערוצים:

זהב פיזי: רכישת מטילות או מטבעות זהב (למשל, דרך סוחרים מורשים כמו BDO או חברות ייעודיות).

קרנות/תעודות סל (ETF) על זהב: הנסחרות באמצעות חברי הבורסה בישראל ובבורסות אמריקאיות דרך ברוקרים כמו אינטראקטיב ברוקרס.

מניות חברות כריית זהב: הזמינות לרכישה באמצעות בנקים ובתי ההשקעות בישראל.

פוליסות חיסכון פיננסיות: חלק מבתי ההשקעות מציעים מסלולים עם חשיפה לזהב.

עם זאת, השקעה בזהב מלווה באתגרים:

עמלות ואחסון: זהב פיזי כרוך בעלויות אחסון וביטחון, בעוד קרנות ETF גובות דמי ניהול (כ-0.4%-1% בשנה).

מיסוי: בישראל, רווחי הון ממכירת זהב חייבים במס של 25%, ויש לבדוק את ההשלכות במסלולים פיננסיים שונים.

תנודתיות מחירים: למרות היציבות היחסית, מחיר הזהב עשוי להשתנות בטווח הקצר, כפי שראינו ב-2020 כאשר המחיר זינק מ-1,500 ל-2,000 דולר לאונקיה בתוך חודשים.

הזהב ככלי אסטרטגי

הביטוי "הזהב קונה את הכסף" ממחיש את כוחו של הזהב לשמור על ערך במשברים, כאשר מטבעות מאבדים מכוח הקנייה שלהם. עם זאת, זהב אינו חסר סיכונים, והשקעה בו דורשת הבנה של עלויות, תנודתיות והשלכות מס.

עבור משקיעים, שילוב זהב בתיק השקעות (במיוחד דרך תעודות/קרנות סל או פוליסות) יכול להוות גידור יעיל מפני אינפלציה ומשברים, אך מומלץ לעשות זאת כחלק מאסטרטגיה מגוונת תוך התייעצות עם יועץ פיננסי מורשה לייעוץ השקעות.

אם תרצו ניתוח מעמיק יותר של מסלולי השקעה בזהב דרך בתי השקעות ישראליים נשמח לעזור.

להשוואת בתי השקעות למסחר עצמאי - לחצו כאן >>