מדריך לבחינת מדדים חשובים בבחירת השקעות

בחירת השקעה, בין אם בקרנות נאמנות או בניהול תיקי השקעות, דורשת הערכה מדוקדקת של מדדים פיננסיים המסייעים להעריך את התשואה מול הסיכון.

שני מדדים מרכזיים בתהליך זה הם מדד שארפ וסטיית תקן. מאמר זה מסביר מהם מדדים אלה, מדוע הם חשובים, וכיצד הם תורמים לקבלת החלטות מושכלות בבחירת השקעות.

מהו מדד שארפ?

מדד שארפ (Sharpe Ratio) הוא מדד המשמש להערכת התשואה המותאמת לסיכון של השקעה או תיק השקעות. הוא מחושב על ידי חלוקת התשואה העודפת של ההשקעה (התשואה מעל הריבית חסרת הסיכון) בסטיית התקן של התשואות, המשקפת את רמת הסיכון.

נוסחת מדד שארפ:

תשואה ממוצעת של ההשקעה: התשואה השנתית הממוצעת של ההשקעה.

ריבית חסרת סיכון: התשואה של נכס בעל סיכון נמוך, כמו אג"ח ממשלתי.

סטיית תקן: מדד לתנודתיות התשואות, כפי שיוסבר בהמשך.

משמעות המדד:

מדד שארפ גבוה מצביע על תשואה טובה יותר ביחס לסיכון שנלקח.

לדוגמה, אם קרן נאמנות אחת מציגה מדד שארפ של 1.5 וקרן אחרת מציגה 0.8, הקרן הראשונה נחשבת להשקעה יעילה יותר, שכן היא מספקת תשואה גבוהה יותר ליחידת סיכון.

מהי סטיית תקן ?

סטיית תקן (Standard Deviation) היא מדד סטטיסטי המודד את התנודתיות של תשואות ההשקעה לאורך זמן. היא מראה עד כמה התשואות מתרחקות בממוצע מהתשואה הצפויה (הממוצע).

חישוב סטיית תקן:

[ \sigma = \sqrt{\frac{\sum (x_i - \mu)^2}{N}} ]

(x_i): תשואה תקופתית.

(\mu): התשואה הממוצעת.

(N): מספר התצפיות.

משמעות המדד:

סטיית תקן גבוהה מצביעה על תנודתיות גבוהה יותר, כלומר סיכון גבוה יותר, שכן התשואות משתנות בצורה משמעותית לאורך זמן.

סטיית תקן נמוכה מעידה על יציבות יחסית בתשואות, כלומר סיכון נמוך יותר.

מדוע מדדים אלה חשובים בבחירת קרנות נאמנות או ניהול תיק השקעות?

הערכת סיכון מול תשואה:

מדד שארפ מאפשר למשקיעים להשוות בין השקעות שונות על בסיס התשואה שהן מניבות ביחס לסיכון. קרן נאמנות עם תשואה גבוהה אך סיכון גבוה מאוד עשויה להיות פחות אטרקטיבית מקרן עם תשואה מתונה וסיכון נמוך, אם מדד השארפ שלה גבוה יותר.

סטיית תקן מסייעת להבין את רמת התנודתיות של ההשקעה. משקיעים שמעדיפים יציבות עשויים לבחור בקרנות עם סטיית תקן נמוכה, גם אם התשואה הממוצעת שלהן נמוכה יותר.

השוואה בין קרנות נאמנות:

כאשר משווים קרנות נאמנות, מדד שארפ מאפשר לזהות אילו קרנות מציעות את התמורה הטובה ביותר לסיכון. לדוגמה, קרן עם תשואה שנתית של 10% וסטיית תקן של 15% עשויה להיות עדיפה על פני קרן עם תשואה של 12% אך סטיית תקן של 25%, אם מדד השארפ שלה גבוה יותר.

סטיית תקן מסייעת להבין את רמת הסיכון של כל קרן, מה שחשוב במיוחד עבור משקיעים עם סובלנות שונה לסיכון.

התאמה לצרכי המשקיע:

משקיעים שמרניים עשויים להעדיף קרנות עם סטיית תקן נמוכה, גם אם התשואה נמוכה יותר, כדי למזער תנודות.

משקיעים אגרסיביים עשויים להיות מוכנים לקבל סטיית תקן גבוהה בתמורה לתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר, כל עוד מדד השארפ מצביע על יעילות ההשקעה.

ניהול תיק השקעות:

בניהול תיק השקעות, מדד שארפ מסייע למנהלי התיקים לבנות תיק מאוזן שממקסם תשואה ביחס לסיכון. לדוגמה, שילוב של נכסים עם סטיית תקן נמוכה (כמו אג"ח) ונכסים עם תשואה גבוהה אך תנודתיות גבוהה (כמו מניות) יכול לשפר את מדד השארפ של התיק כולו.

סטיית תקן מסייעת למנהלי התיקים להעריך את התנודתיות של נכסים בודדים או של התיק כולו, ולוודא שהוא תואם את פרופיל הסיכון של הלקוח.

דוגמה מעשית :

נניח שיש שתי קרנות נאמנות:

קרן A: תשואה שנתית ממוצעת של 8%, סטיית תקן של 10%, ריבית חסרת סיכון של 2%.

קרן B: תשואה שנתית ממוצעת של 10%, סטיית תקן של 15%, ריבית חסרת סיכון של 2%.

חישוב מדד שארפ:

קרן A: (\frac{8% - 2%}{10%} = 0.6)

קרן B: (\frac{10% - 2%}{15%} = 0.53)

למרות שקרן B מציעה תשואה גבוהה יותר, מדד השארפ של קרן A גבוה יותר, מה שמצביע על כך שהיא יעילה יותר ביחס לסיכון. משקיע שמרן עשוי להעדיף את קרן A, בעוד שמשקיע אגרסיבי עשוי לבחור בקרן B בשל התשואה הגבוהה יותר.

סיכום

מדד שארפ וסטיית תקן הם כלים חיוניים להערכת השקעות. מדד שארפ מאפשר למשקיעים להשוות בין השקעות על בסיס התשואה ביחס לסיכון, בעוד שסטיית תקן מספקת תמונה ברורה של רמת התנודתיות והסיכון הכרוכים בהשקעה. שימוש בשני המדדים יחד מאפשר למשקיעים ולמנהלי תיקים לקבל החלטות מושכלות התואמות את יעדי ההשקעה ורמת הסיכון הרצויה.

בחירת קרנות נאמנות או ניהול תיק השקעות צריכה להתבסס על ניתוח מדוקדק של מדדים אלה, תוך התחשבות בצרכים האישיים של המשקיע.