איך מזהים בועה פיננסית?

מינסקי טבע את המשפט המפורסם: "היציבות מייצרת חוסר יציבות" – כלומר, דווקא כשהכלכלה רגועה, אנשים לוקחים סיכונים מוגזמים שמכינים את הקרקע לקריסה הבאה.

להלן חמשת השלבים של הבועה לפי מינסקי:

1. התקת השוק: אירוע חיצוני משנה את כללי המשחק הכלכליים (טכנולוגיה חדשה, ריבית אפסית, שינוי פוליטי). נוצר סיפור חדש שמצית את דמיון המשקיעים.
   
   "כל בועה מתחילה בגרעין של אמת קשיחה, שהופך בהמשך לאשליה מוחלטת." – רוברט שילר
   
   
2. הפריחה והבום: המחירים מתחילים לעלות, והתקשורת מתחילה לסקר את ההצלחה. משקיעים נכנסים בהמוניהם, והרווחים המהירים מייצרים תחושה שהשוק גילה "מכונה להדפסת כסף".
   
   "אין דבר שמערער את הרווחה והשפיטה של אדם יותר מאשר לראות את החבר שלו מתעשר." – צ'ארלי מאנגר
   
   
3. אופוריה: הערכות השווי מגיעות למספרים דמיוניים. משקיעים מפסיקים לבדוק רווחים והכנסות, ומצדיקים את המחירים באמצעות מדדים מומצאים ומנטרת "הפעם זה שונה". זהו השלב שבו נכנסים המשקיעים הקטנים והלא מנוסים.
   
   "אופוריה היא השלב שבו הסיכון הגבוה ביותר מתומחר כאילו הוא הסיכון הנמוך ביותר." – הווארד מארקס
   
   
4. מימוש רווחים: "הכסף החכם" (משקיעים מוסדיים ומקצוענים) מבין שהמחירים מנותקים מהמציאות ומתחיל למכור בשקט את הנכסים לציבור הרחב שעדיין נמצא באופוריה. המחירים מתחילים לדשדש.
   
   "החלק הקשה ביותר בהשקעות הוא לא לקנות בזמן, אלא לדעת מתי לצאת מהחדר כשהמסיבה בעיצומה." – ברנרד ברוך
   
   
5. פאניקה ו"רגע מינסקי": רגע המפנה הדרמטי. הבועה מתפוצצת כאשר הלווים (שלקחו מינוף מוגזם) אינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם ונאלצים למכור נכסים בכל מחיר. הנזילות נעלמת, והשוק קורס לתוך פאניקה מוחלטת.
   
   "בפאניקה פיננסית, כל הנכסים מתואמים ביניהם וצונחים יחד – למעט המזומן, שהופך למלך." – נאסים טאלב