הבדלים בין מסחר עצמאי בבורסה למשקיעים המוסדיים

הבדלים בין מסחר עצמאי בבורסה למשקיעים המוסדיים,
וכיצד זה משפיע על הסוחר העצמאי ?

אנשים רבים המעוניינים לעסוק במסחר עצמאי בבורסה פונים, באופן טבעי, ללמוד את שיטות הפעולה של בתי ההשקעות, קרנות הגידור, והמשקיעים המוסדיים. מי, למשל, לא מכיר את עקרונות ההשקעה של וורן באפט? מי לא רוצה לדעת מה הן המניות שבית השקעות מוביל הכניס לתיק בימים האחרונים? ואיזה משקיע לא קורא את התחזיות הכלכליות של הבנקים וחברות ברוקראז'?

יחד עם זאת, חשוב לזכור שלמסחר עצמאי בבורסה יש מאפיינים שונים לחלוטין מאלה של בתי ההשקעות והגופים המוסדיים, וכסוחרים עצמאיים עלינו לקחת אותם בחשבון כאשר אנו מנסים ללמוד מהמקצוענים.

מסחר עצמאי מתבצע בסכומים כספיים קטנים יחסית לגופים מוסדיים

ככל שהתיק המנוהל גדול יותר, כך עצם ביצוע פעולות המסחר משפיע על השוק. כאשר סוחר עצמאי, מעוניין, למשל, לרכוש 100 מניות של חברת טבע, הוא פשוט לוחץ על העכבר ומבצע את הפעולה. עצם ביצוע פעולת הקנייה שלו לא תשפיע על השוק. כאשר משקיע מוסדי, לעומת זאת, מעוניין לרכוש, נניח, 10 מיליון מניות של חברת טבע, הכמות הזו תהווה כמחצית מנפח המסחר היומי, ולכן עצם ביצוע פעולת הקנייה עשוי להשפיע על מחיר השוק. כמובן שהדבר נכון גם כאשר המשקיע המוסדי מעוניין למכור את המניות שברשותו.

המשמעות היא שבעוד במסחר עצמאי, כאשר אנו מזהים הזדמנות איכותית, אנו יכולים לפעול במהירות ובפשטות, המשקיע המוסדי חייב לתכנן את צעדיו בקפידה בכדי לא להשפיע על מחיר השוק, דבר שיפגע בביצועיו.

בגלל היקפי הפעילות, בתי ההשקעות והגופים המוסדיים נוטים לפעול רק בשווקים הגדולים והנזילים ביותר, וול סטריט, שווקי המטבעות, וכדומה. מסחר עצמאי, לעומת זאת, יכול להיעשות גם בשווקים הרבה פחות נזילים.

המשמעות האופרטיבית של הפער בהיקפי הפעילות בין הסוחר העצמאי למשקיע המוסדי היא שחלק מההזדמנויות שיזנחו על-ידי הגוף המוסדי בגלל חוסר עניין, עשויות להיות מאוד אטרקטיביות עבור הסוחר העצמאי. בנוסף, האופן שבו המשקיעים המוסדיים בונים את הפוזיציות שלהם ומממשים אותן שונים מזה הנדרש ממשקיעים פרטיים.

בגלל היקפי הפעילות קיים גם הבדל בסוג האסטרטגיות הרלוונטיות לכל סוג של משקיע. למשל, גופים מוסדיים המשקיעים במניות, והצופים מפולת בבורסה, עשויים להקטין את הפוזיציות או לרכוש אופציות פוט להגנה, אך כמעט לעולם הם לא יממשו את מלוא הפוזיציות שלהם. למשקיע הפרטי, לעומת זאת, אין כל בעיה לממש את מלוא הפוזיציות שלו אם הוא צופה ירידת מחירים.

לסוחר העצמאי אין את המשאבים של הגופים המוסדיים

הגופים המוסדיים מעסיקים כלכלנים ואנליסטים המבצעים מעקב וניתוחים שוטפים אחרי מגוון שווקים, ויכולים לספק למקבלי ההחלטות מידע מעמיק ומקיף על השקעות פוטנציאליות.

לרשות הסוחר העצמאי לא עומדים המשאבים האלה. הן הידע והן היכולת המקצועית שלו לא מספיקים, בדרך כלל, לביצוע מחקרים מקיפים ומעמיקים על מגוון שווקים. לכן, עבור הסוחרים הפרטיים, חשובה במיוחד התמקצעות בשוק מסוים. למי שמבצע מסחר עצמאי אך ורק בבורסה של תל אביב, או רק מסחר עצמאי בבורסת ניו-יורק, או רק על אופציות בוול סטריט, יש סיכוי להגיע לרמת ההתמקצעות שיאפשרו לו להרוויח בעקביות. ככל שמנסים לפעול במגוון רחב יותר של שווקים, כך סיכויי ההצלחה יורדים.

בנוסף, כאשר הגוף המוסדי מזהה הזדמנות השקעה פוטנציאלית הנמצאת מחוץ לטווח הידע הנוכחי שלו, עומדים לרשותו המשאבים הכספיים לשכור את שירותיהם של מומחים ויועצים שיגשרו על הפער הזה ויאפשרו לו לנצל את ההזדמנות. גם במקרה הזה עדיף למשקיע העצמאי להישאר נאמן לשוק אותו הוא מכיר היטב ולהימנע מפעילות בשווקים לא מוכרים - גם אם לכאורה קיימת בהם הזדמנות השקעה אטרקטיבית.

המוסדיים פועלים תחת כללים ורגולציה שונים מהמשקיע הפרטי

בין שהגוף המוסדי מנהל קרן נאמנות, תעודת סל, קרן גידור, או קרן פנסיה, חלים עליו חוקים וישנו איזה שהוא גורם רגולטורי המפקח עליו. למשל, בחלק מהמקרים אסור לגופים מוסדיים לחנוך פוזיציות שורט, במקרים אחרים הם מחויבים להשקיע אך ורק בסוגי ניירות ערך מסוימים, או שנאסר עליהם לבצע השקעות מסוגים מסוימים.

גם סביבת המס בה פועל הגוף המוסדי שונה מזו של המשקיע הפרטי. אסטרטגיות המסחר שלהם מושפעות משיקולים אלה, שהם כמובן לא רלוונטיים עבורך כסוחר עצמאי.

לפני שאתם מנסים ליישם את אסטרטגיות הפעולה של גוף מוסדי כזה או אחר, בדקו מהי הסביבה הרגולטורית בה הוא פועל, יתכן שאסטרטגיות הפעולה שלו נובעות מאילוצים חוקיים ומנותקות לחלוטין ממידת האטרקטיביות שלהן! יתכן גם ששיקולי מיסוי שאינם רלוונטיים עבורך כסוחר עצמאי משפיעים על אופן פעילותו.

המטרות של המוסדיים שונות מאלה של סוחרים עצמאיים

בסופו של דבר, לכל משקיע ולכל סוחר - הן מוסדי והן פרטי, ישנן מטרות שונות. תחת הסיסמה ש- "כולם רוצים להרוויח" מסתתרים מגוון מאוד רחב של שיקולים שונים, שכל משקיע מיחס לכל אחד מהם משקל שונה. השיקולים השונים גם מכתיבים אסטרטגיות פעולה שונות.

למשל, מכיוון שרוב המשקיעים המוסדיים מתפרנסים מדמי ניהול הנובעים מגודל התיק שהם מנהלים, הגדלת התיק עשויה להיות חשובה להם יותר מהתשואות שהם מפיקים. בדרך כלל הדבר יהיה כרוך בהקטנת הסיכונים שהמשקיע מוכן לקחת, ויחד עם זה, כמובן, פגיעה ברווחיות.

מצד שני, יתכן שישנם משקיעים שגובה התשואה היא הקריטריון החשוב להם ביותר, והם יהיו מוכנים לקחת סיכונים מאוד גדולים החורגים מאלה שאתם מוכנים לקחת. לכל משקיע מוסדי יש, בדרך כלל, "מדד יחס" (benchmark) שיחסית אליו הוא ולקוחותיו מודדים את ביצועיו. הניסיון שלו להכות את מדד היחס הרלוונטי ישפיע על אסטרטגיות הפעולה שלו ועל החלטותיו.

לסיכום, מסחר עצמאי בבורסה, או בכל שוק אחר, שונה באופן מהותי מניהול ההשקעות של גופים מוסדיים. לכן כאשר אנו מנסים ללמוד את אסטרטגיות הפעולה שלהם, לחקות רעיונות השקעה שלהם, או להחכים מניסיונם, עלינו לקחת בחשבון את ההבדלים האלה, ולוודא שהאסטרטגיות, הרעיונות והתובנות נשארים רלוונטיים גם לנוכח ההבדלים בינם לביננו.

השוואת עמלות מסחר עצמאי בבורסה